החלטה
בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.
ביום 7.12.08 הוגשה תביעה כנגד ארבעה נתבעים לפינוי וסילוק יד, וממבנה המצוי ברחוב תרמ"ב 32 ראשל"צ. כמו כן הוגשה בקשה לפיצול סעדים.
הנתבעים כולם הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, כאשר שלושה מתוך ארבעת הנתבעים, חברת שירי ספרינט 2000 בע"מ, וה"ה בן אברהם חיים וציפורה היו מיוצגים על ידי עו"ד גנות, אשר הגיש בקשם בקשה למתן רשות להתגונן.
ביום 7.6.09 התקיים דיון, ולאחר דין ודברים, נקבע התיק לתזכורת פנימית, על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכמה וזאת כפי שעלה במהלך הדיון.
לפיכך, לא ניתנה החלטה בבקשה למתן הרשות להתגונן, ולאחר מו"מ שנוהל בין באי כוח הצדדים הוגש לביהמ"ש הסכם פשרה, שניתן לו תוקף של פס"ד, ביום 7.9.09. על פי האמור בהסכם הפשרה, הוספה נתבעת נוספת בשם חברת אושו יזמות בע"מ, ופס"ד המאשר את הסכם הפשרה ניתן גם ביחס לנתבעת נוספת זו, (להלן: "הסכם הפשרה"). בשלב מאוחר יותר ניתן פס"ד המאשר הסכם פשרה עם הנתבע 4, שאינו רלוונטי להחלטתי זו.
ביום 23.9.12 הגישה חברת אושו יזמות בע"מ, (להלן: "הנתבעת הנוספת"), בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרה, לטענתה, כתב התביעה מעולם לא הגיע לידיה, הנתבעת הנוספת מעולם לא חתמה על הסכם הפשרה, וכי החתימה הנחזית להיות חתימתה הינה זיוף.
התובעת/המשיבה הגיבה לבקשה, ונקבע דיון, במסגרתו נחקרו, מר צ'אושו מנהל הנתבעת הנוספת, והגב' רינת מור. כמו כן, הוגשה לתיק חוות דעת של מומחית לגרפולוגיה, הגב' כבירי, והתובעת/המשיבה ויתרה על חקירתה. עוד יש לציין כי עו"ד גנות, שייצג את הנתבעים 1-3 במהלך הבר"ל, וחתם על הסכם הפשרה, הגיש תגובה, אליה צירף את תכתובות המייל הנוגעות לחתימה על הסכם הפשרה, והודיע, כי לא ייצג את הנתבעת הנוספת, וכי החתימה על הסכם הפשרה על ידי הנתבעת הנוספת לא נעשתה במשרדו, אלא במשרדי המשיבה/התובעת.
טענות המבקשת/חברת אושו יזמות בע"מ:
הנתבעת הנוספת טוענת, כי מעולם לא קיבלה לידיה את כתבי בי הדין, היינו את כתב התביעה, ומשכך לטענתה, ההליך פגום מיסודו, שכן לא ניתן ליתן פס"ד בהעדר המצאה של כתב התביעה.
הנתבעת הנוספת טוענת, כי לא חתמה על הסכם הפשרה, לא נתנה הסכמה לתוכנו, והחתימה הנחזית להיות חתימתה, הינה חתימה מזויפת, שזויפה על ידי מאן דהוא.
לטענתה, אין להסיק מהחתימה על שלל מסמכים שנחתמו כולם באותו היום, כי החתימה הינה חתימת הנתבעת הנוספת, נהפוך הוא, לעמדת הנתבעת הנוספת, הנטל להוכיח את כשרות החתימה, מוטל על המשיבה המבקשת להסתמך עליה.
עוד טוענת הנתבעת הנוספת, כי הגישה לביהמ"ש חוות דעת של מומחית גרפולוגית, שלא נחקרה, ומחוות דעתה עולה בצורה ברורה, כי החתימה על הסכם הפשרה, והמסמכים הנלווים אינם חתומים על ידי מר צ'אושו, שהינו הבעלים והמנהל של הנתבעת הנוספת, והיחידי המוסמך לחתום מטעמה.
טענות התובעת:
התובעת טוענת, כי התובענה הוגשה לכתחילה כנגד חברת גינדי, ובני משפחת בן-אברהם, לפינוי, וזאת מנכס שהושכר על ידי התובעת לנתבעת 1.
לאור טענות הנתבעים 1-3, כי הנתבעת 1 חתמה על הסכם למכירת ציוד ופעילות חדר הכושר לנתבעת הנוספת, הגיעו התובעת והנתבעים, לרבות הנתבעת הנוספת להסכמה שפורטה בהסכם הפשרה.
התובעת טוענת, כי הנתבעת הנוספת, חתמה על הסכם הפשרה, בפני עו"ד, הגב' רינת מור, במשרדי בא כוחה של התובעת. מר צ'אושו, זוהה על פי תעודת הזהות שלו, אשר צילום שלה הומצא למשרדי בא כוח התובעת.
עוד טוענת התובעת, כי בהתאם להסכם הפשרה, התחייבה הנתבעת הנוספת, בין היתר, להמחות בהמחאה בלתי חוזרת לטובת התובעת את כל הכספים והתקבולים שיגיעו לה מחברת האשראי, וכן לשעבד את ההמחאה כדין.
התובעת טוענת, כי לא רק שהנתבעת הנוספת חתמה בפני עו"ד על הסכם הפשרה, אלא שהנתבעת הנוספת קיימה את הסכם הפשרה, והמציאה את תצהירי המחאת הזכות, את מסמכי השעבוד, וביניהם, מסמכים המורים לסניף הבנק בו ניהלה הנתבעת הנוספת את חשבונה, להעביר לטובת התובעת את כל הכספים שיגיעו לנתבעת הנוספת מחברותה אשראי, ומסמך זה, הינו מסמך שאומת על ידי עו"ד שעשוע ששימשה בזמנים הרלוונטיים כבאת כוחה של הנתבעת הנוספת.
ביחס לחוות הדעת, התובעת מבקשת, לנוכח העדויות, וטענותיה לחוסר אמינותו של מר צ'אושו, שלא זכר את מרבית הפרטים הרלוונטיים, והנוגעים לעניין, כי אין ליתן משקל לחוות הדעת, בין היתר, משום שהמומחית בדקה צילום, ולא ביקשה את מקור המסמכים, המצויים בידי התובעת, ועוד ...